שבוע 30-38: תופעות לוואי - שליש אחרון

מכירים את זה כשאתם שוקלים מאה טון, מזיעים כמו ממותה בזמן דהירה, כבדים ומסורבלים כפיל המנסה להשחיל חוט ומחט ורגישים כחשופית מלאת ריר? אז זה זה. במילים אחרות, שבועיים לפני סוף המרוץ לאפידורל אני שוקלת כמשאית קטנה, חם לי, כבד לי ומציק לי בכל מובן, אני לא ישנה רצוף כבר חודשים, יש לי כאבי רגליים ובצקות, לחצים מוזרים בבטן, אני כל הזמן מדמיינת שהלידה מתחילה כשהיא ממש לא, דואגת כשאני לא מרגישה את העובר לשתי דקות, מתלוננת שזה כואב כשכן מרגישה אותו ובאופן כללי מתנהלת תחת תחושת היכון מלחיצה ומעצבנת במיוחד.

"תקראו לי מאוהבת, תקראו לי רומנטית עד כאב. אם אני סובלת – גם הוא סובל!" צילום: pexels

ירח חיי, שיחיה, כבר לא יכול לשמוע אותי. ייאמר לזכותו שבמשך כמעט תשעה חודשים ארוכים הוא הקשיב ללא הפסקה לשלל קיטוריי, מכאוביי ותלונותיי. עכשיו, ממש רגע לפני הסוף יש לי תחושה שהוא כבר לא מסוגל לשמוע אפילו עוד קיטור אחד. תחושתי הזו מתבססת על כך שלדעתי האינטואיציה מתחדדת בזמן ההיריון עוד יותר מהרגיל, אה, וגם על כך שאתמול הוא אמר לי "אני מבין שאת סובלת אבל אני לא יכול לשמוע על זה יותר". והאמת? גם אני לא יכולה לשמוע את עצמי בנושא. זה כמובן לא עוצר בעדי להמשיך לשתף אותו בשלל תחושתי בזמן אמת. תקראו לי מאוהבת, תקראו לי רומנטית עד כאב. מנטרת ההיריון/הזוגיות שלי היא שאם אני מרגישה את כל זה וסובלת אין סיבה שגם הוא לא יסבול. כן, כן, אשת איש אמתית.

הערכת משקל – לא לבעלות לב חלש!

אם להודות באמת, גם שלל תלאות השבועות האחרונים לא הוסיפו לבריאותי הנפשית הכללית. זה התחיל בכך שיצאתי למסע המפרך מכל של חיפוש עגלה, מסע בו חירפתי נפשי, מרצי ושפיותי. ניתן בהחלט לומר שלהוציא דוקטורט בחקר המוח כנראה יהיה קל ומהיר יותר אך בסופו של דבר המשימה הושלמה בהצלחה.

"יצאתי למסע המפרך מכל.." צילום: shutterstock

זה המשיך בבדיקת הערכת משקל, בדיקה שכולן עושות בשוטף (שבוע 32) כדי לקבל מושג לגבי משקלו הנוכחי של העובר ולקבל הערכה למשקלו הצפוי בלידה. הבדיקה עברה בסדר חוץ מכך שרוב הנשים לא שומעות שהעובר גדול מידי ושוקל כבר עכשיו 2.5 קילו, שמונה שבועות לפני הלידה כשזמן ההבשלה המסיבי עוד לפניו. מאחר והערכת המשקל היתה גבוהה, הדבר גרם לחשש מסיבוכים בלידה וחשש לסוכרת הריון (עוברים גדולים לרוב מצביעים על כך) ומיד שלחו אותי לבצע בדיקת העמסת סוכר כפולה של 100 גר' (שבוע 34). למרות הלחץ הקל לפני, מאחר וכולן מכפישות את הבדיקה הנ"ל ולא מפסיקות לספר כמה היא דוחה ומגעילה לשתייה, הבדיקה עברה עלי ממש בקלות וכמו בבדיקת העמסת הסוכר הראשונה היא אפילו היתה לי טעימה (תביאו אתכן לימון סחוט מהבית ואז זה פשוט לימונדה טרייה וכן, מתוקה אבל לא בצורה נוראה). הלחץ אחז בי עד שהגיעו התשובות מאחר וסוכרת הריון היא אולי לא הדבר הכי נורא בעולם אבל היא דבר מציק בהחלט. בסופו של דבר, תודה לאל התוצאה היתה טובה וסוכרת לא היתה בנמצא (שבוע 35).

"מזלה הנהדר של דבורי הקטנה שוב הפציע ובגדול" צילום: pexels

למרות זאת, לא נתנו לי להירגע מידי, חלילה, וזימנו אותי לבדיקת הערכת משקל נוספת לשם המעקב (שבוע 37). כמובן, מזלה הנהדר של דבורי הקטנה שוב הפציע ומסתבר שכבר בשבוע 37 עוברי הקט והמתוק שוקל 3.5 קילו, בלי עין הרע, טפו, חמסה, חמסה-שום-בצל, ומתאים במשקלו לעובר בשבוע 40. אני אחזור על זה שוב, 40! הכיף לא נעצר כאן ובשורת הבשורות של אותו מפגש היתה שצפי משקלו של העובר הינו 4.1 קילואים שלמים, כואבים וענקיים בזמן הלידה. לא, לא מלחיץ בכלל.

אז אם לסכם, מה היה לנו עד עכשיו? קושי פיזי משמעותי, חיפושי עגלה מתישים, בעל סורר גם אם בצדק, בדיקה עם תוצאה בעייתית משהו, בדיקה נוספת בה שותים טון סוכר, המתנה מלחיצה לתוצאה, בדיקה נוספת, הכרזה על משקל לא מתקבל על הדעת (שלי!), הבנה של משמעויות העניין הפוטנציאליות למהלך לידה תקין ולגופי, התכנסות לתנוחת עובר, התעלפות יזומה, קאט.

לאור הנסיבות, תסלחו לי אם אמשיך לקטר עוד קצת.

חיבבת? אהבת? ציחקקת לעצמך בלב?

שתפי חברה בפייסבוק >>

יש לך שאלות? כתבי לי פה ואשמח לענות :-)

*כל המידע הוא מניסיוני האישי בלבד ואינו מתיימר להיות/להחליף ייעוץ רפואי בשום צורה.

ברברת הריון:

שבוע: 38
משקל: 79.3. ה' ירחם.
תסמינים ותופעות: בנוסף למפורט מעלה, בואו לא נשכח גם את הסיבוב הנוסף של שגעת ההורמונים. אצלי זה כלל בין השאר יומיים של בכי שהרגישו כמו דיכאון שלפני לידה וכללו לדוגמא התפרצות בכי ללא מעצורים כתוצאה מצפייה בהדחה סופר משעממת בעונה הנוכחית של "הישרדות".
חשקים מיוחדים: לבכות. לישון. להיות כבר אחרי. להישאר לפני. לבכות עוד קצת.
בדיקות מיוחדות: חוץ מבדיקת הערכת משקל (בין שבוע 30-34) ישנה בדיקה שלא כולן מכירות - בדיקה לנשאות חיידק GBS, בקשי זאת מהרופא/ה שלך. זה חשוב כי במידה והתוצאה חיובית יש ליידע את חדר הלידה ולקבל אנטיביוטיקה מניעתית בזמן הלידה.